ד"ר רינה דגני, תכנון ערים, כלכלה עירונית, קבוצת גיאוקרטוגרפיה 


תפקיד הרשות המקומית לספק שירותים לתושבים, לשם כך היא זקוקה לתקציבי מדינה בעיקר לחינוך ורווחה, למקורות הכנסה עצמיים ולארנונה בעיקר מעסקים. זאת בשל העובדה, כי הארנונה המשולמת על ידי התושבים הינה גרעונית ואינה מכסה את ההוצאות על התושב. הצורך בהגדלת הארנונה העסקית הפך את ראשי הרשויות ליזמי נדל"ן, כשחלק גדול מעיסוקם הוא להביא עסקים חדשים לעיר כשכולם רצים אחרי ה"הייטק". לצערנו, רשויות מקומיות רבות אינן יכולות לממש את הפיתוח הכלכלי הרצוי להן ולהגדיל ארנונה עסקית ממספר סיבות, כמו: גודל היישוב, מיקומו בתוך ישראל, עולם התחרות סביבו ובעיקר מול התהליכים המתרחשים היום בישראל, שעיקרן  – התרכזות של עסקים במרכז הארץ, בגבולות גדרה-חדרה, והתרכזות ההייטק בתל אביב והרצליה. מגמה נוספת מעניינת היום בישראל – תהליכי התחדשות עירונית, בחלק מהערים זו הדרך העיקרית להגדיל את מספר התושבים ואת שטחי הציבור, תוך חיסכון וניצול מירבי של משאבי הקרקע. עד סוף השנה יאושרו תוכניות ל-35 אלף יח"ד בפינוי בינוי, כאשר ירושלים מובילה עם היתרים ליותר מ-1,000 יח"ד (נתוני הרשות להתחדשות עירונית). אז מה צריכים התושבים להבין כרקע להבנת המצע של המועמדים והמפלגות, כיצד לשפוט את ההצעות באופן יותר ריאלי, ללא סתם סיסמאות, מה באמת אפשר לקדם בכל רשות מקומית ומה ישפיע על שביעות הרצון של התושב מהיישוב? חייבים להבין שעיר היא מכלול שיש מאחוריו חוקיות אורבנית כלכלית, ושימושי קרקע אינם נמצאים בכל מקום על סמך החלטה שרירותית של יזם או של עירייה.